פסק-דין בתיק עב"ל 618-09

השופט יגאל פליטמן

1.      בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת הדס יהלום ונציגת הציבור גב' הרצברג; ב"ל 7750/07) בו נדחתה תביעת המערערת להכיר במצבה הנפשי, שנגרם לטענתה עקב פיטוריה, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

ההליך בבית הדין האזורי

2.      בהחלטתו מיום 27.10.2008 קבע בית הדין האזורי, כי אירוע פיטורי המערערת באוגוסט 1987 היה אירוע חריג, המצדיק מינוי מומחה יועץ רפואי, ד"ר רמי אהרונסון (להלן- המומחה), על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע החריג, כפי המתואר להלן, לבין מצבה הנפשי של המערערת לאחריו:

"א. התובעת ילידת 1957.

ב.   התובעת עבדה בשנים 1976 עד 1987 בבנק דיסקונט.

ג.   התובעת ילדה בן בחודש מרץ 1986. בנה נולד כשהוא נכה ומוגבל. כתוצאה מכך נקלעה למשבר בחיי הנישואים וסבלה מדיכאון וקשיי תפקוד והיתה בטיפול.

ד.   התובעת פוטרה מהעבודה בחודש אוגוסט 1987, לאחר תקופה ארוכה שבה היתה מועמדת לפיטורים, ומעמדה בבנק לא היה ברור.

ה.  התובעת לא הסכינה עם פיטוריה, הן בשלב שבו עמדה לפני פיטורים והן לאחר הודעת הפיטורים.

ו.    אירוע הפיטורים, מחודש אוגוסט 1987, מוכר כאירוע חריג.

3.      ביום 18.12.2008 חיווה המומחה דעתו כדלקמן:

"1. לפי המסמכים הרפואיים, התובעת פנתה כבר בחודש מאי 1985, זאת אומרת לפני האירוע החריג למרפאה לבריאות הנפש, במצב שתואר כפרנואידי חריף. לאורך השנים לאחר מכן הייתה בטיפול מעקב פסיכיאטרי והתרשמו מהפרעת אישיות שבה יש קווים כפייתיים פרנואידיים ונרציסיסטיים. הפרעת אישיות מתפתחת לאורך שנים מגיל צעיר ולא מתוך אירוע מוגדר וספציפי. לפי התיק הרפואי היו ביטויים ברורים להפרעות האישיות בשנים שלפני האירוע החריג.

לסיכום:

התובעת סובלת מהפרעת אישיות קשה וארוכת ימים בעלת קווים כפייתיים פרנואידיים ונרציסיסטיים. בתקופות (כמו מאי 1985) היו החרפות במצבה שהתבטאו במצב פרנואידי חריף עם אובדן ביקורת המציאות לגבי מחשבותיה (פסיכוזה).

2. יתכן שיש קשר סיבתי בין מצבה הנפשי של התובעת לכך שלא היתה מסוגלת למלא את תפקידה לשביעות רצון של המעביד ולכן פוטרה. אם השאלה של כב' הש' אם מחלתה סיבתית נגרמה על ידי פיטוריה התשובה היא לא. יתכן שעקב פיטוריה היתה תגובה של החרפה זמנית מסוימת.

3. השפעת האירוע כגורם למצבה הנפשי כפי שמתואר בתיקה הרפואי בשנים שלאחר האירוע החריג, בהחלט פחותה מהשפעת גורמי סיכון אחרים הקיימים אצל התובעת."

4.      בית הדין האזורי התיר למערערת להפנות למומחה את שאלות ההבהרה הבאות:

א.  האם נכון כי המועד הנזכר בחוות הדעת, לפיו התובעת פנתה בחודש
5/85 למרפאה לבריאות הנפש, הינו מוטעה וכי הכוונה היתה לחודש 5/86? במידה ולא - על מה נסמכת הקביעה לענין פניית התובעת לטיפול רפואי בחודש 5/85?

ב.           המומחה מופנה לאבחון קבלתה של התובעת בחודש 5/86 במרפאה לבריאות הנפש וכן לאישור הפסיכיאטר ד"ר פולישבסקי מיום 15.5.86 מהמרכז לבריאות הנפש וכן לסיכום מידע רפואי מיום 26.1.06 לפיו התובעת לוקה ב- Personality Disorders ו- O.C.D החל מ - 12.1987 - רצ"ב בזאת - כמו כן מופנה למסמך רפואי מיום 9.8.05.

המומחה מתבקש לענות כלהלן-